חשיפה לשמש

ייתכן שאתם מחובבי הקיץ ושעבורם תקופה זו תמיד עוברת מהר  מדי. ההזדמנות לבלות שעות בחוץ בימי הקיץ מהווה גורם ראשוני לחשיפה מוגזמת לשמש, ובעיקר לבעלי גוון עור בהיר.
אמנם חשיפה לא מבוקרת לשמש מזיקה ואפילו מסוכנת, אך אנשי התעשייה בפרסומים מוגזמים  נותנים לאנשים את התחושה שהיא מהווה גורם המסכן חיים.
 
 
חשוב לזכור כי ללא השמש לא היו חיים, לא היה מזון, לא היה מתקיים תהליך  הפוטוסינתזה  ויחד אתו ייצור החמצן על- ידי הצמחים.
קרני השמש, הנקראות קרני UV  – Ultra-violet ,חשובות לייצור ויטמין D בגופינו חשוב לבניית עצמות ושיניים חזקות. רמות נמוכות של סידן עלולות להוביל לנטייה לשברים ולאוסטאופרוזיס.
קרני ה-UV מגרים את ייצור פרוטאין בשם P53 ,  מגן מפני סרטן  ומנזקים  המשפיעים על DNA, בתגובה לשיזוף העור דרך קרני ה – UV, ה P53  מצמצם את הסיכונים למלנומה  .
 
השיזוף הוא מנגנון ההגנה של העור בפני עודף קרינה. כאשר השמש פוגעת בעור  הוא מייצר בתגובה מלנין-  פיגמנט חום ,הגורם לשיזוף .
חשיפה יום-יומית לשמש אינה זו שמסכנת אותנו. הרי ניפחו ללא כל פרופורציה. האיגודים ה”מגנים” נותנים לנו את התחושה שהיא זו שהורגת אותנו ומובן  שזו לא האמת. השמש היא לא זו שהורגת. ללא חשיפה לשמש למעשה, לא נוכל להתקיים ובריאותינו תהיה לקוייה.
חשיפה לשמש נחוצה לאדם ובייחוד לילדים. די בחשיפה של 10 דקות ביום או שינוי קל בגוון העור; כאשר שטח העור חשוף, ככל האפשר, כדי לספק לאדם את מידת השמש הרצויה לבריאות תקינה .גוון אדום על גבי העור מהווה סימן לחשיפה מוגזמת ומסוכנת.
מחקרים רבים הראו שחשיפה ממושכת לשמש, זו שגורמת לכוויות, היא סכנה בטוחה למלנומה, ומחקרים אחרים מראים שאנשים שמבלים את זמנם בחוץ ואלו שאינם נשרפים , למעשה, מקטינים את הסיכוי לחלות בה ובשישה סוגים שונים של סרטן, הכוללים את סרטן השד, הקולון ועוד.
הגוף שלנו זקוק למעט חשיפה לא מוגנת לשמש, השמש חשובה לבריאותינו, אך זה אומר שאין דרך להינזק ממנה .
חשיפה לשמש מגיעה בשני כווי אורך, UVA ו- UVB . חשוב להבין את ההבדל ואת גורמי הסיכון שלהם:
UVB הגל “הטוב” ועוזר לעור לייצר את ויטמין D.
UVA הגל “הרע” כיוון שהוא חודר לעומק העור ומעצים את נזקי הרדיקלים החופשיים.
עצמת ה UVA- קבועה במהלך כל היום וחודרת לגוף גם דרך העננים  בעוד שה- UVB  חלשה בבוקר ובערב ומתעצמת מאוד בצהריים .
 
הגורמים ה”מגנים”, שנטעו בלבנו את הפניקה מחשיפה כוללת לשמש, נטעו גם הרגל חדש של מריחת קרם הגנה בכל יציאה קלה מהבית.
מריחה של קרם הגנה על העור, למעשה חוסמת באופן כמעט אטום את ייצור ויטמין D – בין 97.5% – 99.9%. ולכך ההשלכות הבריאותיות לכך רבות . ויטמין D חשוב, כי :
  1. טוב לבריאות הלב.
  2. משפר את רמת הכולסטרול.
  3. מעלה את חוזק השריר.
  4. עוזר באיזון לחץ הדם
  5. משפר את המערכת החיסונית.
  6. מעלה את תפקוד התקין של הכליות.
  7. מחזק את השיניים.
  8. מחזק את העצמות ומונע שברים.
 
אף שאפשר להשיג מידה מסוימת של ויטמין D מהמזון, מומחים סבורים שהדרך היעילה  לקבל ויטמין D היא באמצעות חשיפה לשמש. כך הגוף מייצר את הצורה הפעילה של ויטמין D-  Calciferol-D3 ללא סיכון של מינון יתר.
לא זו בלבד שקרם הגנה מונע את ייצור ויטמין D , מרבית החומרים שנמצאים בקרמים אלה מונעים את ייצור המלנין אלמנט פיזיולוגי, המגן באופן טבעי ובכך מאפשר לקרינה להיספג ישירות אל איברי הגוף הפנימיים ולהגדיל את פגיעת הקרינה, פגיעת הרדיקלים החופשיים. ממש כמו לשבת ב “מיקרוגל”.
אם לא די בכך, הכימיקלים המוחדרים למסנני הקרינה מסוכנים מאוד  לבריאותנו.  חלק מן החומרים מסרטנים, וחלק מהם רעילים, שנספגים דרך העור למחזור הדם . וחלק מהם, כאמור, סופגים את קרני ה -UV אל האיברים הפנימיים.
להלן רשימה של חומרים מסוכנים. הקרם שאתם משתמשים בו מכיל אחד מן המרכיבים, המלצה חמה – זרקו אותו לפח!!!
העיקרי מבין החומרים:
  1. Methoxycinnamate\octinoxate או בקיצור omc  כימיקל זה נמצא במחקרים  כהורג תאים בעכברים, אפילו במינונים נמוכים והוכח כרעיל במיוחד כאשר בא במגע עם השמש. OMC נמצא בכ- 90% ממוצרי ההגנה מהשמש. תמוה, דווקא תכשיר שאמור להגן עלינו מאותו פוטואייג’ינג, למעשה גורם למותם של התאים היא זקנה מואצת .
  2. Butyl methoxydibenzoylmethane
  3. Para amino benzoic acid – PABA
  4. Octyl salicyclate
  5. Avobenzone
  6. Padimate
  7. Oxybenzone
  8. Cinoxate
  9. Dioxybenzone
  10. Homosalate
  11. Sulisobenzone
  12. Menthyl anthranilate
  13. Trolamine salicylate
  14. Octocrylene
  15. Dioxybenzone/oxybenzone – מבין הרדיקלים החופשיים הפעילים ביותר שידועים לנו
 
 
ההמלצות לבטיחותנו:
יש צורך להגביל את החשיפה לשמש, אך אם אין את אפשרות כזו ( עבודה, טיול וכו’) יש צורך בשינוי של כמה הרגלים, כדי לצמצם את הסיכוי לכוויות שמש ,כגון:
  1. בחירה מושכלת של חומצות שומן חיוניות, שאותם  אנו צורכים בתזונתנו.
  2. להגביר את צריכת הירקות הטריים שיש להם מרכיבים מגנים על העור, נוגדי חמצון פיטוכימיקליים.
  3. הימנעו ממזונות מעובדים וצריכת סוכרים גבוהה.
  4. בחירה נכונה של ביגוד למניעת פגיעת העור עקב חשיפה מוגזמת לשמש חזקה.
  5. כובע בעל שוליים רחבים או מצחייה, יגנו גם על העור העדין סביב העיניים.
 
ומה מומלץ שהקרם יכיל?
Titanium dioxide
Zinc oxide  תכולה של  22.5% = 50SPF.
תפקידם של המינרלים להחזיר את קרני ה- UVAוUVB על- ידי יצירת מחסום על גבי העור, בלי לאטום אותו.
שמן חמניות המכיל ויטמיני  A;E;D
לציטין – כלחותן.
שמן קוקוס.
גליצרין- משמש כאמולגטור ולחותן
טוקופרול – ויטמין E כנוגד חמצון ומשמר טבעי.
חמאת שיאה  – בשימוש שבטים אפריקאים כמגן שמש.
 
למי כן מומלץ שימוש בקרם הגנה מהשמש?
  1. אנשים שמחויבים להימצא בשמש ישירה שעות רבות, מעבר  לזמן הבטוח.
  2. מצבים שבו לבוש הולם לשמש אינו פרקטי.
  3. טיול קבוצתי המחייב בילוי של שעות רבות בשמש.
 
אז יש להקפיד כי מרכיב הקרם יהיה ידידותי ובטוח, יאטום את חדירת הקרינה ולא יספוג אותה.

לעוד פוסטים שאולי יעניינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *